יום רביעי פרשת בלק – י"ד תמוז:
בשעה 30.1 בצהריים נחת המטוס של רבינו בשדה התעופה היתרו בלונדון. בחדר אחמי"ם קיבל פני הקודש
הנה"ח ר' חיים משה פעלדמאן שליט"א עמוד התווך דבית ויזניץ בכלל וויזניץ בלונדון בפרט. משם נסע רבינו לעיר
לונדון.
עם הגעתו
לעיר פנה לבית הרה"ח ר' יצחק אריה שיין הי"ו למעמד כתיבת האותיות להס"ת שיוכנס ע"י אנ"ש
לונדון לז"נ מרן רביה"ק זי"ע.רבינו כתב אות א' מישראל ומסר סכום כסף לסופר. אח"כ התיישב ללחיים, ואחר
שבירך על המזונות והיין איחל לחיים לר' יצחק ארי' והעלה על נס זכייתו הגדולה שעל ידו נתגלגל דבר זה לכתוב
ספר תורה לזכר נשמת רבינו זי"ע. כן חילק שיריים לכל בני משפחתו. התחיל ניגון 'אשר בחר בנו' )איטי(, ולפני
יציאתו ניגש לקבוע מזוזה באחד מפתחי הבית. משם פנה לבית האכסניה אצל הנה"ח ר' חיים משה פעלדמאן
שליט"א.
*
בשעה 15.6 יצא תהלוכת הספר תורה בקול רינה ותודה מבית הר"ר יצחק ארי' שיין לעבר בית מדרשנו,
כשאנ"ש לבשו בגדי שבת לרגל השמחה הפרטי של הס"ת שהוכנס בשותפות של כאו"א.
בשעה 00:7 הגיע רבינולהשתתף במעמד. תחילה הגיע בחצר הסמוך לביהמ"ד, שם התיישב כשלפני הקודש
עוברים מאות תלמידי הת"ת ואבוקות של אש ודגלים בידיהם למשך שעה ארוכה. אח"כירד רבינו ונכנס מתחת
לחופה והצטרף לתהלוכה.
כשהגיעו לרחבה בחצר בית מדרשנו עלה על הבימה כשהציבור מסביבים אותו על גבי הפארענטשעס, ועודד
השירה בעוז ותעצומות, כשקהל אנ"ש ומאות מאות מתושבי העיר מפזזים ומכרכים לכבוד התורה. חשובי אנ"ש,
רבנים ואנשי שם נתכבדו לרקוד עם ספר התורה.
אחר שעה ארוכה פתח רבינו ב'לדוד מזמור' בנוסח ר"ה, אח"כ פצחו בריקוד בניגון הקפה ששית כשהקהל
מתרוממים ומתעלים בשירה וזמרה.כן צירף לריקוד את הנה"ח ר' חיים משה, וכן רקד המרא דאתרא הגה"צ הרב
פאדווא שליט"א ושאר רבני העיר, אח"כ רקד רבינו ריקוד מיוחד עם בני משפחת המלוכה )הרה"ג רבי דוד האגערובני
משפחתו, והרה"ג רבי חיים מאיר ארנסטר רב דק"ק מאנטשעסטער, הרה"ג רבי הערשיל ורבי ישראל משה האגער מסטראזניץ-
גולדרס גרין, הרה"צ רבי אברהם מונדרר מקאסוב ועוד מנכדי וניני רבוה"ק(.
ב'מזמורלדוד' נתכבד הרה"גר' דוד האגער שליט"א בן כ"ק אדמו"ר שליט"א ממונסי ורב דק"ק ויזניץ-מאנסי
בעיר. ביהללו נתכבד הרה"ג רב דקהילתנו שליט"א. לקול שירת 'ימים על ימי מלך תוסיף' ירד רבינו מהבימה
ובשעה 00.8 פנה לבית האכסניה, שם התפלל מנחה ולפני התפילה הדליק נר לע"נ זקינו הרה"ק רבי פנחס
מסלאוויטא זצ"ל.
*
סעודת הכנסת ספר תורה התקיימה ברוב פאר והדר באולם לא-רויאל בשולחנות ערוכים ומקהלה של מנגני
אנ"ש בניצוחו של הר"ר חיים מנחם הרטמאן הי"ו ניצחו על השירה.
מרן רבינו שליט"א הופיע ביקרו בשעה 15:10 .קיבלו פני הקודש בניגון"ובכן צדיקים", אח"כ קיבלו הילדים את
פנירבינו בגראמען מיוחדים. אח"כ התפללו מעריב.
אחר מעריב נטל רבינו ידיו לסעודה, במהלך הסעודה הנעימו חברי המקהלה בשירה וזמרה, חדתין ועתיקין,
רבינו בירךלחיים והזכיר הילולת האור החיים הק'.
הסעודה הונחה ע"י הרה"ג רבי פנחס שנעעבאלג שליט"א ר"י, שהביע בטוב טעם שמחה כפולה זו של שמחת
הכנס"ת וביקור רבינו בתוכנו והעלה זכרו של מרן רביה"ק זי"ע. המרא דאתרא שליט"א השמיע דברים לכבוד
המאורע.
כן נשאו דברים נרגשים הרה"ג רב דקהילתנו שליט"א שהיטיב להביע את הקול התורה הבוקע מבין כותלי בית
מדרשנו והשמחה של הכנסת ס"ת וגם זכרונות על כח התורה של מרן רבינו זי"ע. נואם הערב הרה"ג רבי יעקב
מאיר ראזנבוים שליט"א ר"י לב שמחה גור הביע בדברים על מעלת התורה ועוסקיה.
רבינו שליט"א שיגר שיריים מהמאכלים לכל עסקני מוסדותנו הק' ולנכבדי אנ"ש מגולדרס גרין. הבעל מנגן
הר"ר שמואל )ברב"א( שטיינמעץ הי"ו השמיע בקולו ניגון "אנא עבדא")מבריך שמיה(שהיה זקינו ר' יוסל ז"ל שר
אצל רבוה"ק בנוסח המלבב והמיוחד שמקורו מר' וועלוועל שימשוביץ ז"לורבינו הראה לכל הקהל לשיר יחד "ביה
אנא רחיץ" אח"כ התחיל בניגון 'אנת הוא זן לכולא'.
הס הושלך כאשר התחיל רבינו לשאת דבר קדשו, דבריו הציב עה"כ "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"
ולמשך למעלה מחצי שעה האריך במעלת התורה וההתנהגות בדרכי התורה הן בעת נמצא האדם בין כותלי
ביהמ"ד והן ברחוב, וכן על זהירות הלשון, אע"פ שלומדים תורה צריכים להקפיד על פה נקי וצח.
רבינו שליט"א העלה זכרו של כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ומשנתו הטהורה ועל החוב והזכות לנדב ס"ת לזכר נשמתו.
וחיזק תקנת קדשו 'שיעורי תורה ברבים'. כן ציין לשבח על השיפור הגדול בביהמ"ד שלא לדבר בשעת התפילה
ועורר להתחזק ביתר שאת ועוז, כן התריע נגד פגעי הטכנולגיה שהוא קוראם 'באמבעס' שצריכים להתרחק מהם,
ואמר בשם רבינו זי"ע שרק בחושן משפט ישנם פשרות ולא בעניני יהדות, וכן עורר על ענין ה'באטעס' אף בשבתות
הקיץ.
בתום דא"ח פתח רבינו בניגון 'ברוך אלקינו שבראנו לכבודו' ועמד לריקוד בתהלהבות דקדושה, כן שרו ניגון
'והאר עינינו וכו' למען לא נבוש', כן נכנסו לריקוד חתנים, החתן יוסף יוזפא )בן הרח"מ( לבין הי"ו והחתן אלימלך
)בן הרש"א( ברכר הי"ו.
רבינו זימן על הכוס. גמרו בשעה 20:1
אח"כ עברו קהל אנ"ש לברכת שלום ולחיים למשך שעה ארוכה.
יום חמישי – ט"ו תמוז
בשעות הבוקר הגיע רבינו למקוה בביהמ"ד "אורייתא" שבראשות הרה"ג רבי מרדכי דוד ווייס שליט"א אח"כ
שחח רבינו עמו אודות אביו הגדול רבי משה ועל הקשר הגדול בינו לרביה"ק זי"ע.
בשעה 30.9 הופיע רבינו בחדרו שע"י האולם של הת"ת, שם הניח תפילין לבחור בר מצוה )ב"ר גרשון הלוי
בערגער(, אח"כ נכנס לתפילת שחרית באולם הגדולואמר ברכות וכיבד בברכות הרה"ח ר' חיים משה פעלדמאן.
רבינו הדליק נר לע"נ האור החיים הק'.
לתיבה ניגש הרה"ח ר' שמואל הלוי בערגער הי"ו גבאי דביהמ"ד. משך התפילה סיבב רבינו בין שורות מאות
המתפללים מקהל אנ"ש, תלמידי הישיבה וילדי הת"ת.
רבינו ניגש לפתיחת הארוןלהוצאת ספר תורה החדש. כהן עלה הר"ר יצחק ארי' שיין; לוי – בעל ברית; שלישי
עלה מרן רבינו שליט"א ובירך הגומל בהגבהה נכתבד הרה"ג רבי הערשיל האגער שליט"א מסטראזניץ-גולדרס
גרין. אחר התפילה התקיים ברית לבן הר"ר ישעי' אברהם משה הלוי הורוויץ הי"ו כשרבינו משמש כסנדק ואמר
ברכות. אח"כ ערך רבינו כמה חלאקה'ס בחדרו.
אח"כנכנס לאולם למסיבת לחיים, רבינו איחל לחיים לכל הקהל והעלה את זכר בעל ההילולא – האור החיים
הק' ושוחח ארוכות אודות ספרו הק' הן על העומק שיש בו מכל חלקי פרד"ס, והן שנתקבל בכל תפוצות בית
ישראל ובפרט אצל חסידים ועל המקובל שהבעשה"ק זי"ע רצה ליפגש עמו. וציין שרבינו זי"ע היה לו שיעור קבוע
בספר.
כן סיפר על הרה"ק מהוסיאטין זי"ע שעלה על ציון אור החיים בשנת תש"ג באמצע ימי המלחמה שם התקיים
תפילה המונית על החשש שהרשע ייכנס ח"ו לאר"י, אחר יציאתו מהציון אמר שהצורר לא יגיע לאר"י ונימוקו
שראה את שם הוי"ה מאיר כסדרו!! ואגב הזכיר רבינו אודות הרה"ק מהר"י מהוסיאטין שהיה הסנדק שלו כי
האמ"ח לא היה באר"י ורבינו זי"ע כיבד את דודו הדמשק והוא כיבד את דודו הרה"ק מהוסיאטין )גיס חמיו הרה"ק
מקאפישניטץ(.
בדבריו שילב ג"כ אודות שמחת 'ברית' ושמחת 'בר מצוה'.רבינו התחילניגון 'בגלל אבות'.
בחור בר מצוה אמר הפשעטילושרו 'וראה בנים' ורבינושיגר שיריים לכל בעלי השמחה. אח"כ עברו כל הילדים
מכיתות הנמוכות לקבל ברכת הקודש. כן עברו רבים מאנ"ש למסור תרומת ה' – כוננהו.
*
בשעת צהריים הגיע רבינו לביקור בבנין החדש של "בנות ויזניץ".רבינו קבע מזוזה באחד הפתחים אח"כ התיישב
למסיבת לחיים בהשתתפות קהל הקודש, נגידי ותומכי המוסד.
פני הקודש קיבל הרה"ח ישראל ציג הי"ו מראשי וועד הרוחני, והיטיב להביע את הכוחות המושקעות במוסד
זה הן ברוחניות והן בגשמיות ואמר שב"ה כבר צר המקום, וציין לשבח את הרבני הנכבד ר' חיים משה וכן העסקן
הנמרץ ר' יעקב מרדכי שטערן הי"ו, כן ציין את הפינה-החמה שיש למוסד אצל מרן רבינו שליט"א שכל דבר קטן
כגדול מובאים אליו והכל נעשה כפי הוראת קדשוכשרבינו מוסר הרבה מזמנו למען ביסוס המוסד.
רבינו שליט"א חילק שיריים לעסקני המוסד ולוועד הרוחני והגשמי וכן להרבני הנגיד ר' חיים משה פטרון המוסד
ולהרבני הנגיד ר' נפתלי בערקאוויטש ובנו הנה"ח ר' שלום העומדים לימין המוסד בכל צעד ושעל.
שרו ניגון 'בנה ביתך' אח"כ הרחיב רבינו בדיבורו עה"כ בפרשתנו "מה טובו אהליך יעקב" – יעקב רומזלנשים
שע"י בתי חינוך טובים אז "משכנותיך ישראל", יזכו אח"כ לבנות בתים נאמנים לה' ולתורתו, ואמר שבעת הגיע
דודו הדמשק אליעזר לאר"י ביקשו ממנו שיקבל הנשיאות של בית יעקב והסכים לכך וכששאלוהו על זה שרבי
המגיע לאר"י יטפל בדבר הראשון בחינוך הבנות, אמר שאכן כך כתיב בפסוק 'כה תאמר לבית יעקב' – אלו הנשים
ורק אח"כ 'ותגיד לבני ישראל' – אלו הגברים, כי זה מוקדם!
רבינו ציין על הדרישות הטובות שמקבל על המוסד זה והודה לכל העסקנים המוסרים לבם ונפשם, ובמיוחד
העסקן ר' יעקב מרדכי, והוסיף בשבחו שמלבד ממה שעוסק לטובת המוסד עומד לימין נפש כל חי לעזר וסעד.
ובירך רבינו שבזכות נשים צדקניות נגאלו ועתידין ליגאל בבי"א.
אח"כ יצא רבינו לחצר והאציל ברכתו לכל התלמידות והמורות שיזכו להתחנך בדרכי התורה, היראה והחסידות
עם מידות טובות וכו' ואמר שהן צריכות להיות 'עזר כנגדו' וע"י החינוך שמקבלים כאן יזכו לכך.
*
משם פנה רבינו לבית הנה"ח ר' שלום זושא פעלדמאן, רבינו הסב יחד עם הנה"ח ר' חיים משה שליט"א, לקראת
ברכהמ"ז יצא רבינו לקהל שאכלו שם והזכיר מענין דברי האמ"ח לאנשי חוץ לארץ, כן דיבר מעניני האור החיים
הק' והזכיר המאמר שהיה רגיל בפ"ק רבינו זי"ע 'כי מה לו חיים אם לא רצונו יתברך', ור' חיים משה הזכיר המאמר
שהיה שגור בפ"ק 'אין משה חפץ לגאול עם בטלנין מן התורה' – אמר רבינו שפירש פעם בזה שמשה רבינו אינו
רוצה לגאול אלו שמבטלים אחרים ע"י תורתם – שאומרים שהם יכולים ללמוד יותר טוב מהשני ומתפארים בזה.
רבינו קידם בברכה את נכדו של הרה"ח ר' חיים משה ה"ה הרב אהרן דוב בער פרידמאן שליט"א בן האדמו"ר
מסאדיגורא ורב דקלויז סא"ג בגולדרס גרין.כיבד בברכהמ"ז את הנה"ח ר' חיים משה. ]ניגש לרבינו אחד שהציג עצמו
כנכד הטערנעווא רב זצ"ל, אמר רבינו: שמעתי פעם מפ"ק אאמו"ר זי"ע עליו בזה"ל "ער איז געוועהן א ברענענ'דיגע יוד"![
משם פנה לפעוטון חדש שבהנהלת הרה"ח חיים זעליג שיין והרה"ח ר' גדלי כ"ץ הי"ו וקבע מזוזה בפתח
והתיישב למסיבת לחיים והאציל ברכתו לכל העוסקים וציין אשר 'עולם חסד יבנה' וגם זה חסד שאמהות יוכלו
לצאת ולהניח ילדיהם בידים נאמנות.
*
בשעה 00.5 התפלל רבינו תפילת מנחה בבית האכסניה, וכיבד את הנה"ח ר' חיים משה לגשת. משם הגיע רבינו
לביתו החדש של הנה"ח ר' יוסף ארי' פעלדמאן הי"ו לקביעת מזוזה והתיישב למסיבת לחיים ושיגר שיריים לכל
בני המשפחה.
משם נסע לביה"ח 'ענפילד' לשפוך תפילה על ציון הרה"ק רבי יודא'לע זי"ע, תחילה אמר ברכת 'צידוק הדין'
ו'מענה לשון' אח"כ פתח בספר רביעי, והוסיף מתמניא אפי אותיות השם משה נתן נטע בן ברכה חיילא יכט
לרפו"ש כשרבינו ביקש שיתפללו לרפואתו. רבינו אמר קדיש והמשיך בתפילה חרישית למשך שעה ארוכה,
וביציאתו בירך את כל הנוכחים 'מזאל האבן געפועל'ט אלעס גוט, אכי"ר.
כן ניגש לציון הרה"ק משאץ זי"ע ונעמד גם ליד ציון הרה"ג רבי משה דייטש זצ"ל אחיה של יבחלחט"א הרבנית
הצדקנית תליט"א, ובשעה 15.7 נסע רבינו משם עם הנה"ח ר' יעקב אדלר הי"ו לעבר העיר חלנדודנא בוועילס.